יום רביעי, 3 ביולי 2013

בג"ץ XX/13 נשיא המדינה נ' כנסת ישראל?

ב-1.7.2013 פורסם ונכנס לתוקף החוק בעל השם האלגנטי "חוק להשתתפותם של העובדים, נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2013 ו–2014 (הוראת שעה), התשע"ג-2013" (ס"ח 2400, עמ' 90). החוק מפחית למשך שנה וחצי כאחוז מן השכר המשולם לעובדי מדינה, וגם דוחה באותה תקופה את הפעלתן של העלאות שכר שסוכמו בהסכמים קיבוציים שונים בשנים האחרונות. (אאמץ את השיחדש הסטטוטורי ואכנה אותו להלן "חוק ההשתתפות").

מעבר לשאלות החוקתיות המהותיות שחוק ההשתתפות מעורר (פגיעה בקניין? תחולה רטרואקטיבית?), יש גם סוגיה נוקדנית אחת שהוא מעורר בנוגע למדרג הנורמטיבי: סעיף 13 לחוק שכותרתו "עדיפות" קובע שהוראותיו יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם שקדמו לו, "וכן על אף האמור בכל החלטה שהתקבלה לפי אחד מאלה:". אז באה רשימה של חיקוקים שקובעים הסדרי שכר למגזרים שונים במנהל הציבורי. ארבעת הפריטים הראשונים ברשימה הם חוק-יסוד: נשיא המדינה, חוק-יסוד: הממשלה, חוק-יסוד: השפיטה, וחוק-יסוד: מבקר המדינה (יתר הפריטים הם חוקים רגילים). ומיד מתעורר הספק החוקתי: האם חוק רגיל של הכנסת יכול לגבור על החלטה שנתקבלה מכוח חוק-יסוד?

עיון בארבעת חוקי-היסוד מגלה שהבעיה קטנה ממה שנראה. בשלושה מחוקי היסוד - אלה שעוסקים בממשלה, בשפיטה ובמבקר המדינה - מופיע סעיף בעל נוסח דומה ולפיו שכרם של נושאי התפקידים הרלוונטיים ייקבע "בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך" (סעיפים 36, 10(א) ו-11, בהתאמה). אין סיבה לא לראות בחוק ההשתתפות בבחינת "חוק" שקובע שכר לעניין אותם חוקי-יסוד.

המוקש מצוי בחוק-יסוד: נשיא המדינה, בו נאמר (בסעיף 16) ש"משכורתו של נשיא המדינה ותשלומים אחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים". כלומר - החוקה שלנו קובעת שאת משכורתו של נשיא המדינה ניתן לקבוע בהחלטת הכנסת בלבד, ולכאורה אין אפשרות לעשות זאת בחוק! בקריאה זו, חוק ההשתתפות אינו יכול להתגבר על החלטה שנעשתה מכוח סעיף 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה, כי חוק-היסוד אינו מאפשר להתערב בשכר הנשיא אלא בהחלטת הכנסת (או ועדת הכספים, בהסמכה ראויה).

כמובן אפשר לומר שמה שניתן לעשות בהחלטת הכנסת ניתן מקל וחומר לעשות בחוק של הכנסת. אך לשם כך נדרש מהלך פרשני שאינו מובן מאליו, ובפועל בחוקי-היסוד האחרים נעשתה בחירה מפורשת לציין את שתי החלופות זו בצד זו, ולא להניח שהאחת כוללת את השניה.

האם נראה את הנשיא פרס עותר נגד חוקתיות סעיף 13(1) לחוק ההשתתפות?

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה