יום שלישי, 2 בדצמבר 2014

International Conference Legisprudence and the Legislative Process: From Theory to Practice - Speakers & Talk Abstracts

The following is a list of conference speakers, listed alphabetically. 
Please click on the links to find out more information about the speakers and read their talk abstracts.

Adv. Avi Licht, Deputy Attorney General (Economic-Fiscal), Ministry of Justice: "Impact Assessment in Israel – First Steps: Opportunities and Risks"

Adv. Daniel Greenberg, Deputy Counsel, House of Commons; former Parliamentary Counsel, UK Government; Parliamentary Counsel at Berwin Leighton Paisner LLP; and Institute of Advanced Legal Studies, University of London: "Legislative Drafters: The Front-Line of the Battle for the Rule of Law"

יום חמישי, 10 ביולי 2014

שהתושבים יחליטו: בעקבות פסילת חוק-העזר המתיר פתיחת מכולות בשבת

אודי נוימן - סטודנט שנה ג' בפקולטה

החלטתו של שר הפנים, גדעון סער, שלא לאשר חלקים נרחבים מחוק-עזר לתל אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן שלחנויות (תיקון), התשע"ד-2014) - הייתה, במובן מסוים, ידועה מראש. תיקון זה הוא תוצאה של הכרעת בית המשפט העליון בעע"ם 2469/12 ברמר נ' עיריית תל אביב-יפו (פורסם בנבו, 25.6.2013) (להלן: עניין ברמר).

באותו עניין בית המשפט לא דן בחוק-העזר באופן ערכי, אלא קבע כי העירייה לא הפעילה שיקול-דעת באשר לנקיטת אמצעי אכיפה אחרים, פרט לקנס סמלי של כ-700 ש"ח, וזאת לאור הכשל האכיפתי של מרכולים שפתוחים בשבת בניגוד לחוק. לאור זאת, ביהמ"ש קבע שעל העירייה לנקוט אחד מהשניים: או שתגביר את אכיפת סגירת המרכולים שפתוחים בשבת בניגוד לחוק-העזר, או שתחוקק חוק עזר חדש שמתיר את פתיחת המרכולים בשבת. מועצת עיריית תל אביב הממושמעת עשתה כמצוות בית המשפט, ותיקנה את חוק העזר כך שיקל בתנאים הנדרשים לצורך פתיחת מכולות בשבת.

יום חמישי, 19 ביוני 2014

In a Different Voice: האם לשופטים דתיים יש קול שונה?

אודי נוימן - סטודנט שנה ג' בפקולטה

"The different voice I describe is characterized not by gender but theme"
(Carol Gilligan, In a Different Voice: Psychological Theory and Women's Development 3 (1993))

שאלת הרכב השופטים ומוצאם בבית המשפט העליון עולה מפעם לפעם, ובפרט לקראת כינוסה של הוועדה למינוי שופטים. יש הטוענים כי הרכב השופטים בבית המשפט העליון צריך לשקף את השוני והגיוון הרב הקיימים בחברה, ובחברה הישראלית בפרט, ולכן יש לדאוג למינוי נשים לשופטות, לצד שופטים ממוצא ספרדי, ערבי או דתי - ולכך יש חשיבות אף אם השופטים עצמם אינם מחזיקים בדעות שונות זו מזו, שכן הרכב מגוון משקף את פניה של החברה הישראלית. לעומת זאת, יש הטוענים כי פסיקתו של השופט מושפעת מהמוצא, המגדר או התרבות שלו, ולכן, אם ברצוננו בפלורליזם שיפוטי, אם אנו חפצים במגוון דעות אשר יעצבו את פני המשפט הישראלי והחברה הישראלית בפרט, יש לאפשר מגוון רחב של שופטים בבית המשפט העליון.

יום רביעי, 18 ביוני 2014

המשפט כמעבדה: הרהורים על בקשת הפרקליטות להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי

העיתונות הישראלית דיווחה לאחרונה כי בעקבות החומרים החדשים שנתנה שולה זקן ביקשה פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון בסוף מאי להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף. בבקשה מצוין לראשונה שהראיות מצביעות על כך שהכספים שלכאורה נתן איש העסקים משה טלנסקי שימשו את ראש הממשלה לשעבר לצרכים אישיים. עוד צוין שבשיחות שהוקלטו נשמע אולמרט משכנע את זקן לא להעיד בירושלים כדי לא להפליל אותו. (ראו: רשת טלנסקי תיפתח? "ראיות נגד אולמרט", 27-5-14)

הבקשה משקפת בלבול מושגי אודות היחס בין 'גילוי האמת' והחובה להגן על זכויות הנאשם להליך הוגן. היא מהווה דוגמא לשימוש פסול בפרוצדורה הפלילית הישראלית שמאפשרת להגיש ערעור על זיכוי ומוסיפה על כך נדבך נוסף של ניהול משפט חדש כמעט בשלב הערעור. ראוי לזכור כי החוק הישראלי שמאפשר ערעור על זיכוי אינו משקף מציאות אוניברסלית. בחלק ניכר ממדינות המשפט המקובל ובראשן ארצות הברית ערעור על זיכוי אינו אפשרי, או שהוא מוגבל לשאלות של משפט בלבד.

יום שלישי, 20 במאי 2014

אורן פרז על הדינמיקה של RSIs

להלן תקציר המאמר:

The objective of the present article is to develop a better understanding of the institutional dynamic of transnational regulatory scientific institutions (RSIs). RSIs play a significant role in the transnational regulatory process by mediating between the scientific community and policy-making bodies. I argue that RSIs have a hybrid structure involving both political-legal and epistemic authority. The hybrid structure of RSIs, their capacity to exert both normative and epistemic authority, constitutes an innovative response to the demand of modern society for scientific certainty and to the scarcity of normative power in the international domain.

This hybrid nature has a triple structure, involving three complementary pairs: law~science, law~non-law, and science~pseudoscience. I examine the way in which RSIs cope with the challenge of maintaining their epistemic and legal authority against the tensions generated by their hybrid structure. The discussion of hybrid authority is related to the problem of scientific uncertainty. I examine this theoretical argument drawing on an in-depth analysis of three RSIs that reflect the institutional diversity of the RSI network: the Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), the International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection (ICNIRP), and the European Committee of Homeopaths (ECH).

I conclude with a discussion of some of the policy issues associated with the institutional design of RSIs. The policy discussion refers first to the risk posed by RSIs’ hybrid structure to their internal stability; and second to some potential adverse social impacts which need to be considered alongside RSIs’ projected benefits.

יום שני, 19 במאי 2014

משפט מבוים של הקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה

הנכם מוזמנים למשפט מבוים שיתקיים היום, יום שני ה-19 למאי, בבניין הפקולטה למשפטים (305), אולם משפט מבוים (11).

התכנית כאן.

יום ראשון, 4 במאי 2014

?Can Experts be trusted

אורן פרז (פורסם לראשונה בבלוגו 'Regulatory Paradoxes')

The EU is highly dependent on its network of experts. . The EU Commission is advised by about 1000 expert groups, which assemble more than 30,000 experts (for updated info: http://ec.europa.eu/transparency/regexpert/index.cfm).

But can this network be trusted? Despite recent reforms there seems to be grounds for concerns.  A report by the Alliance for Lobbying Transparency and Ethics Regulation (ALTER-EU), which looked at all the expert groups established between 20 September 2012 and 20 September 2013, criticized the Commission for failing to meet us its commitment to reform the experts consultation process, noting that “Across all newly created Expert Groups, there are more corporate representatives than all other stakeholders combined” (http://www.alter-eu.org/documents/2013/11/a-year-of-broken-promises). A paper by Robinson et al criticizes EFSA for its failure to properly regulate conflict of interests in its risk assessment process, focusing on the example of GMO food (Claire Robinson, et al., Conflicts of interest at the European Food Safety Authority erode public confidence, 67 Journal of Epidemiology and Community Health  717-720 2013). See also the European Court of Auditors. Management of conflict of interest in selected EU agencies: Special report no. 15. Luxembourg, 2012.

This data which could be more easily extracted with the use of the new experts registry raises worries of intensive influence by corporate interests on the EU expert-network.

Regulatory reaction to this problem remains relatively thin

יום שבת, 3 במאי 2014

'הרצחת וגם ירשת?!' - בעקבות בע"ם 7272/10

אודי נוימן - סטודנט שנה ג' בפקולטה

איש ואשה מקימים משפחה ומולידים ארבעה ילדים. לאחר כחמש-עשרה שנות נישואין יחסיהם עלו על שרטון, ובעת ויכוח ביניהם תקף האיש את האשה באמצעות סכין ופצעהּ באופן חמור, לנגד עיני בנם הקטין. בגין מעשיו אלו הוא הורשע האיש בניסיון לרצח ובעבירות אלימות נוספות, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל בן 13 שנים.

כיוון שבני הזוג נישאו לאחר 1974, המשטר הרכושי החל על בני הזוג הוא חוק יחסי ממון, אשר קובע כי באין הסכמה אחרת יחולקו נכסי המשפחה באופן שווה בין בני הזוג. עם זאת, סעיף 8 לחוק מאפשר לסטות מחלוקת מחצה על מחצה אם יש "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". האם ניסיון הרצח הוא עילה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש בין בני הזוג?

יום חמישי, 24 באפריל 2014

רשמים מסיור בכלא איילון - התוכנית לטיפוח מצוינות

נועה יוסף ורותם שפיגלר-פלדמן - סטודנטיות שנה ג' בפקולטה, משתתפות בתוכנית לטיפוח מצוינות

במסגרת התוכנית  יצאנו לסיור בכלא איילון, כלא הנחשב לקשה ביותר בארץ, המאכלס פושעים שנידונו למאסרים ממושכים בשל עבירות אלימות ומין קשות. הביקור הותיר בנו רשמים רבים  בנקודות מסוימות חלקו הדעות, אולם פה אחד הסכמנו כי החוויה הייתה מטלטלת וייחודית.

כשאדם חושב על כלא, דימויים רבים עולים בראשו, לרוב הם מסתמכים על תוכניות וסרטים הוליוודים אשר נטייתם היא הצגת המציאות בצורה רומנטית ולאו דווקא מדויקת.
התחלת הסיור המצריכה כניסה לכלא היא אתגר בפני עצמו, יש להתנתק מהמציאות באופן מוחלט למשך כל הביקור, או שמא יותר נכון לומר, יש להכנס למציאות הכלא, שהינה מציאות חיים נפרדת. אין פלאפונים, אסור להכניס תיקים, ותעודות הזהות נלקחות גם הן בכניסה על מנת לוודא שכל מי שנכנס גם יוצא, ושלא יוצא מישהו שלא נכנס במסגרת הקבוצה. עוברים בידוק, אחד אחד ולפי הקראת שמות. כבר בשלב זה ניכר השוני, והנתק מהעולם החיצון מתחיל. ההתנתקות המוחלט מגדילה את התחושה של ביקור בעולם אחר, ומגדילה את הדיסוננס בין ה"בפנים" ל"בחוץ". בין ה"נורמלי" ל"שונה".

יום שני, 7 באפריל 2014

כנס פורום הפקולטה בנושא נישואים אזרחיים

מחר, ביום ג' הקרוב, ה-8 לאפריל, יתקיים כנס פורום הפקולטה מטעם התוכנית לטיפוח מצוינות, בנושא נישואים אזרחיים. הכנס יתקיים בין השעות 16:30-18:00 בחדר 200 (חדר סגל) בבניין 306.

התכנית המלאה כאן.

יום חמישי, 3 באפריל 2014

Three comments on the Netflix story (by Alexis C. Madrigal in the Atlantic)

אורן פרז (פורסם לראשונה בבלוגו 'Regulatory Paradoxes')

1) The introspective power of the algorithm: “It’s not just that Netflix can show you things you might like, but that it can tell you what kinds of things those are. It is, in its own weird way, a tool for introspection”. I’m not sure to what extent this introspective capacity is manifested in reality but this is interesting.

2) Bugs and ghosts in the machine - it seems that the combination of machine learning and human intelligence (through the human tagging process) produced inexplicable anomalies (e.g., the popularity of Perry Mason’s stars in netflix altgenres). Todd Yellin, Netflix’s VP of Product had the following to say about that:
"Let me get philosophical for a minute. In a human world, life is made interesting by serendipity,"… "The more complexity you add to a machine world, you’re adding serendipity that you couldn’t imagine. Perry Mason is going to happen. These ghosts in the machine are always going to be a by-product of the complexity. And sometimes we call it a bug and sometimes we call it a feature".

3) Can netflix be duplicated? One example is Pandora’s Music Genome Project. But can it be applied to politics - imagine an algorithm that studies our political preferences and recommends how we should vote on the next elections?

See, Alexis C. Madrigal, How Netflix Reverse Engineered Hollywood

יום חמישי, 27 במרץ 2014

איתי בר-סימן-טוב על דיני החקיקה

מאמרו של ד"ר איתי בר-סימן-טוב, "דיני החקיקה", עומד להתפרסם בכרך לז של כתב העת עיוני משפט. המאמר עוסק במערכת הדינים אשר מסדירים את הליך חקיקתו של חוק בפרלמנט. המאמר טוען שלדינים אלו, אשר זכו למעט מאד תשומת לב במחקר המשפטי, חשיבות פרקטית ונורמטיבית רבה. המאמר מבקש לפתח את החשיבה התיאורטית על דיני החקיקה, תוך התמקדות בשאלה מהן התכליות שדיני החקיקה אמורים להגשים. המאמר טוען כי דיני חקיקה ראויים צריכים לבטא איזון בין חמש תכליות מרכזיות: (1) ארגון אפקטיבי של פעילות המחוקק; (2) מתן קריטריונים ברורים לזיהויו של חוק תקף; (3) ריסון המחוקק והגנה על המיעוט הפרלמנטרי ועל כלל האזרחים; (4) שיפור איכות החקיקה שתתקבל; ו- (5) הבטחת הליך דמוקרטי לגיטימי. המאמר מציע גם דרכים להגשמתו של איזון אופטימלי בין התכליות הללו.

לאחר מכן מנתח המאמר את דיני החקיקה הקיימים בכנסת לאור הדיון בתכליות דיני החקיקה, וטוען כי שתי התכליות המרכזיות שאינן מקבלות ביטוי מספיק בדיני החקיקה הישראלים הן ריסון המחוקק והבטחת איכות החקיקה. בשלב הבא עוסק המאמר בעיצוב דיני חקיקה, ומבהיר את החשיבות של הדיון בתכליות דיני החקיקה לשם עיצוב מושכל של דיני החקיקה, בין אם מדובר בעיצוב הסדרים חדשים, בתיקון הדינים הקיימים, או בשאלה אילו הסדרים יש לכלול בחוק יסוד: החקיקה. לבסוף עוסק המאמר בהשלכות של הדיון על תכליות דיני החקיקה על סוגיית הביקורת השיפוטית על סוגיה השונים: ביקורת שיפוטית על הליך החקיקה; ביקורת שיפוטית על תוכן דיני החקיקה; וביקורת שיפוטית חוקתית סובסטנטיבית.

קישור למאמר כאן.

המלחמה בשחיתות: איך להפוך את הפיצויים בדיני המכרזים לאפקטיביים ומרתיעים?

בע"א 3309/11 קוטלרסקי נ' מועצה מקומית תל-מונד, תהה השופט אליקים רובינשטיין איך זה שמוסד התובענה המינהלית, שאמור היה להוות הגשמתו של עקרון הפיצוי על עוולה מינהלית, מעולם לא "המריא" ולא "פרש כנפיים". מאמר שפרסמו לאחרונה פרופ' אריה רייך מהפקולטה ועו"ד אורן שבת (דוקטורנט בפקולטה) נותן למעשה תשובה על תהייתו של השופט רובינשטיין. המאמר שפורסם בחודש שעבר ב-Public Procurement Law Review מצביע על המחסומים הפרוצדורליים והמהותיים שהדין הישראלי הקים בפני התובענה המינהלית, מחסומים שהופכים את הדרך לקבלת סעד הפיצויים הנכסף לדרך ייסורים וחתחתים שדי בהם כדי להרתיע כל תובע רציונלי, תהיה עילת תביעתו חזקה ככל שתהיה. המפסידים הגדולים ממצב עניינים זה אינם רק התובעים הפוטנציאליים, הלא הם המשתתפים במכרז שזכותם קופחה, אלא הציבור כולו. כלי שיכול היה להיות אמצעי יעיל במלחמה נגד שחיתות שלטונית וניהול פגום של הליכי רכש מנוטרל לחלוטין והאמון בכל שיטת הרכש הממשלתי ושיטת המכרז נפגע.

המאמר דן ברציונאלים השונים לתרופת הפיצויים בדיני המכרזים ומראה את החשיבות בקיומה של תרופה אפקטיבית כזו, הן בהקשר של הדין הישראלי והן בדין הנוהג באיחוד האירופי.

יום חמישי, 13 במרץ 2014

אדמונד לוי 2014-1941

השבוע הלך לעולמו אדמונד לוי, שופט בית המשפט העליון לשעבר. לוי, שכיהן במהלך הקריירה השיפוטית שלו בארבע ערכאות שונות (בית הדין הצבאי, בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון), נחשב למומחה במשפט פלילי, אך בשנות הכהונה האחרונות שלו בבית המשפט העליון התבלט יותר ויותר גם בפסיקות חוקתיות חריגות. למעשה בתחום החוקתי יהיה זה סביר להגדיר את השופט לוי כשופט האקטיביסט ביותר שכיהן אי פעם בבית המשפט העליון; כאשר ב"אקטיביזם" כוונתי לנכונות שיפוטית לבטל החלטות של הממשלה והכנסת, גם בתחומי המדיניות הרגישים ביותר מדינית ותקציבית (בהם מקובל בדרך כלל להניח שלרשויות מתחם שיקול דעת רחב ביותר), ולעשות שימוש בסעדים חריגים בהיקפם, בתחולתם, או בהשלכות המעשיות שלהם.

אמנם, רבות מהחלטותיו האקטיביסטיות של השופט לוי ניתנו בדעת-מיעוט (שלא אחת היתה גם דעת-יחיד) ולכן לא תורגמו למעשים שיפוטיים (וניתן לתהות אם היה דבק באותן החלטות אילו סבר שיזכו לרוב), אך קולו הייחודי היה בולט וניכר גם כך. אגב, האקטיביזם של השופט לוי היה "חוצה גבולות" מבחינה פוליטית, ובהקשרים שונים נטו פסיקותיו הן ל"ימין" והן ל"שמאל". ספק אם יש ראיה טובה מזו למחויבותו המקצועית כשופט.

פסיקותיו הייחודיות כללו, בין היתר, דעת מיעוט (נגד רוב של עשרה שופטים) שקבעה שיש לקבל את העתירות החוקתיות לביטול חוק יישום תכנית ההתנתקות ולאסור על פינוי היישובים הישראליים מרוצעת עזה; דעת מיעוט (נגד רוב של שישה שופטים) שקבעה שיש לקבל את העתירות החוקתיות נגד הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה בשל פגיעתן בזכות לקיום בכבוד; דעת מיעוט (אליה הצטרפו ארבעה שופטים נוספים, נגד רוב של שישה שופטים), שקבעה שיש לקבל את העתירות החוקתיות ולהורות על ביטול התיקון לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל שמונע כניסה לישראל והתאזרחות של בני זוג של אזרחי ישראל שמוצאם מיהודה ושומרון, עזה, איראן, לבנון, סוריה ועיראק; הובלת הטיפול החריג ב"בג"ץ עמנואל", שכלל צו מאסר חריג להורי התלמידות מן "המגמה החסידית" שמנעו את קיום הוראת בג"ץ להסרת ההפרדה בבית הספר. לאחר פרישתו מבית המשפט העליון עמד לוי בראש ועדה שפרסמה את "דו"ח לוי" בעניין מעמד ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, המאמץ עמדה משפטית שחרגה מקו הפסיקה העקבי של בית המשפט ביחס למעמד האזור כשטח כבוש ולדינים החלים בו. 

יום שלישי, 11 במרץ 2014

כרך חדש של "תרבות דמוקרטית": בעקבות פרשת עמנואל

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של כרך 15 של כתב העת "תרבות דמוקרטית", המוקדש כולו לפרשת עמנואל, על היבטיה המשפטיים והתרבותיים. 

מתוך המבוא לכרך (מאת העורכים האורחים, אורי אהרונסון ואבי שושנה): 

המרחב הציבורי בישראל המה בקיץ תש"ע סביב מה שנודע בשם "פרשת עמנואל": שורת החלטות של בית המשפט העליון, שנקבע בהן שבית הספר החרדי לבנות "בית יעקב" ביישוב עמנואל שבשומרון הפריד באורח מפלה ושלא כדין בין תלמידות ממוצא אשכנזי לבין תלמידות ממוצא ספרדי. ניתנו הוראות להפסקת האפליה, והורים של תלמידות המגמה החסידית בבית הספר שסירבו לקיים את הוראות בית המשפט, נקנסו ונשלחו למאסר. הפרשה עוררה באחת, ובאופן דרמטי, רבות ממלחמות התרבות הלופתות את החיים הציבוריים בישראל זה עשורים: שלטון החוק ואקטיביזם שיפוטי; דת ומדינה; יחסי החרדים ובית המשפט העליון; השסע העדתי; פלורליזם משפטי והאתגר הרב-תרבותי; הזכות לחינוך מגזרי ועקרון השוויון; היררכיות תרבותיות וגזענות; פוליטיקה ומנהיגות בקהילות דתיות; חרדיוּת אשכנזית וחרדיוּת מזרחית.

חודשים ספורים אחרי התרחשות האירועים האלה, התקיים באוניברסיטת בר-אילן כינוס שבו החלו חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות מגוונות וממוסדות שונים בשיחה על אודות המשמעויות המוסריות, המשפטיות, הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של פרשת עמנואל. כרך זה הוא המשכה של אותה שיחה. המאמרים בו, אשר נכתבו על ידי טובי החוקרים, מבטאים סינתזה של נקודות מבט מימי הפרשה עם כאלה שנכתבו לאחר ששקע אבק הסערה.

אלה מאמרי הכרך: 
  • יעקב בן-שמש – פרשת עמנואל - הדילמה של ש"ס
  • שלמה גוזמן כרמלי – "שתזדעזע ארץ הקודש, ב"ה": הפגנות ברחוב החרדי כביצוע תרבותי
  • הנרייט דהאן כלב ואחיקם פרבר צוראל –  עקדת הילדה: פעולת הסירוב הפוליטי ומשמעויותיה בפרשת עמנואל
  • אביעד הכהן –  "מרים יד בתורת משה": על פניית החרדים לערכאות משפט אזרחיות-חילוניות
  • עמיחי כהן –  הלכה והליך: ניתוח מוסדי של פסיקות בית המשפט העליון ביחס לציבור החרדי
  • נסים ליאון –  הסיטואציה המזרחית בחברה החרדית בישראל והתגובות לה
  • מנחם מאוטנר – פרשת עמנואל ובעיות המפגש הבין-תרבותי
  • דני סטטמן וגדעון ספיר –  בעקבות פרשת עמנואל: האם לא עדיף לדת להתנתק מ"עטיני המדינה"?
  • אבי שושנה ויונה גינזברג – המרחב הסמוי מעין: הטרוטופיה חרדית בעמנואל
  • בנימין שמואלי – הפרדה משפילה בחינוך החרדי: היבטים נזיקיים ושיקולי מדיניות  

יום רביעי, 5 במרץ 2014

כל הפתרונות: ככה ייעשה לסרבן הגט

מאת שחר ליפשיץ (פורסם לראשונה ב-YNET)

נקודת המוצא של דיני הגירושים בהלכה היהודית, תולה את הגירושים ברצונו של הבעל, ובלשון התלמוד: "האיש אינו מגרש אלא לרצונו". על רקע זה נולדה מצוקתן של העגונות, וביניהן מסורבות הגט – נשים שבעליהן מסרבים להתגרש מהן. בתי הדין הרבניים כופים על בעלים לתת גט רק במקרים נדירים, ולכן נשים אלו תלויות ברצון הטוב של הבעל.

יש הסבורים כי מצוקתן של מסורבות הגט הנה גזירת גורל או לפחות גזירת "ההלכה". היו רבנים שהתבטאו כי נשים מסורבות גט צריכות לשאת את עלבונן בשתיקה, ובכך לקדש שם שמיים. גם המחוקקים והשופטים בישראל מושכים בדרך כלל את ידיהם מעיסוק בנושא, בטענה כי מדובר בעניין הלכתי פנימי.

ואולם בכנס ייחודי שנערך השבוע בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון "תקווה" לחקר התרבות היהודית וארגוני נשים בארץ ובעולם, מסתבר כי הן פוסקי ההלכה והן הכנסת יכולים וצריכים לעשות הרבה יותר משעשו עד היום.

יום שני, 24 בפברואר 2014

מפגש הפסגה השני בנושא עגונות: הפתרון לבעיית העגונות - בין דת לממלכה

הנכם מוזמנים בתאריך ה-3.3.2014 למפגש הפסגה השני בנושא עגונות - 'הפתרון לבעיית העגונות - בין דת לממלכה', בשיתוף מרכז תקוה למשפט וציביליזציה, NYU , ארגון JOFA והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
בשנת 2013 — ביוזמת מרכז תקווה למשפט וציביליזציה יהודית ו־JOFA ובהנהגתם של בלו גרינברג, ג'ודי היקלן (נשיאת JOFA), פרופ' משה הלברטל ופרופ' יוסף ויילר — התכנס בניו־יורק מפגש הפסגה הראשון בנושא עגונות. במפגש זה השתתפו ארגוני נשים וזכויות אדם, אקדמאים, אנשי רוח, רבנים ואנשי שטח העוסקים בתחום העגונות, ונדונו הכלים ההלכתיים האפשריים לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט. הדיונים הבהירו הן את חומרת הבעיה והן את היתכנותם ההלכתית והמשפטית של פתרונותיה.
מפגש הפסגה השני יעסוק בהיבט המוסדי של בעיית העגונות ומסורבות הגט, ובאופן ספציפי באחריותה של המדינה לעומת מוסדות אחרים — חוזיים, קהילתיים, פנים־דתיים ובין־לאומיים — ליצירת הבעיה ולפתרונה. הדיון יתייחס הן למצב הקיים בישראל, שבה הנישואים והגירושים הדתיים הם המסלול הממלכתי היחיד המוכר על ידי החוק, והן לשאלה העקרונית בדבר אחריות המדינה למצוקות הקשורות בגירושים דתיים  במקרים שבהם המדינה עצמה מספקת מסלולי נישואים וגירושים אזרחיים.
התוכנית המלאה כאן.